הדף בקצרה:

דף לט עמוד א
* עבירה מטמטמת לבו של אדם.
* אדם מקדש עצמו מעט – מקדשין אותו הרבה, מלמטה – מקדשין אותו מלמעלה, בעולם הזה – מקדשין אותו לעולם הבא. (ולהיפך לגבי טומאה).
* המשנה הראשונה בפרק רביעי, המתחיל בעמוד זה, מבארת את אופן הגרלת השעירים.
* לפי המשנה: כהן גדול מכניס את שתי ידיו לקלפי, ולרבי יהודה בשם רבי אליעזר (בברייתא): הסגן וכהן גדול מכניסים את יד ימין שלהם לקלפי.
* הברייתא מפרטת הבדלים שבין תקופת שמעון הצדיק לבין התקופה שאחריו.

דף לט עמוד ב
* אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת (ובהמשך הברייתא מתואר כיצד ידע זאת).
* ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן (סימן לאויבים לבא וליכנס) עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי.
* למה נקרא שמו של בית המקדש "לבנון"? – שמלבין עונותיהן של ישראל.
* למה נקרא שמו של בית המקדש "יער"? – לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב.
* עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום.
* נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת, כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת.
* לדעת רבי ינאי: עליית גורל מתוך קלפי מעכבת, הנחה אינה מעכבת, ולדעת רבי יוחנן: אף עלייה אינה מעכבת.

* כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא – שוב אינו חוטא.
* כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא – שוב אינו חוטא.
* בא לטמא – פותחין לו, בא לטהר – מסייעין אותו.