הדף בקצרה:

דף לז עמוד א
* הגמרא מביאה את המקור לכך שיש לומר בוידוי הכהן הגדול "אנא השם", וכן את המקור לכך שיש לענות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כששומעים את השם המפורש יוצא מפיו של הכהן הגדול.
* המהלך כנגד רבו – הרי זה בור, אחורי רבו – הרי זה מגסי הרוח, אלא יש ללכת קצת בצידו וקצת מאחוריו.
* הברייתא מבארת מהו הגורל שיש לתת על כל שעיר וממה עשוי הגורל.
* בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור, כדי שיהיו שנים עשר אחיו הכהנים העסוקים בקרבן התמיד מקדשין ידיהן ורגליהן בבת אחת.

דף לז עמוד ב
* ידות הכלים שעשאם מונבז מזהב (כמובא במשנה בעמוד א) הן הידות של הסכינים, ואילו את הסכינים עצמם אי אפשר לעשות מזהב.
* הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתח של היכל, ובשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע.
* הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד – לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימים ואנשי מעמד מאחרים.
* הגמרא דוחה את הניסיון להוכיח מהמשנה שמותר לכתוב לתינוק מגילה להתלמד בה.