דף יט' | מסכת יומא
- דף פח' | סיום מסכת יומא
- דף פז' | מסכת יומא
- דף פו' | מסכת יומא
- דף פה' | מסכת יומא
- דף פד' | מסכת יומא
- דף פג' | מסכת יומא
- דף פב' | מסכת יומא
- דף פא' | מסכת יומא
- דף פ' | מסכת יומא
- דף עט' | מסכת יומא
- דף עה' | מסכת יומא
- דף עד' | מסכת יומא
- דף עג' | מסכת יומא
- דף עב' | מסכת יומא
- דף עא' | מסכת יומא
- דף ע' | מסכת יומא
- דף סט' | מסכת יומא
- דף סח' | מסכת יומא
- דף סז' | מסכת יומא
- דף סו' | מסכת יומא
- דף סה' | מסכת יומא
- דף סד' | מסכת יומא
- דף סג' | מסכת יומא
- דף סב' | מסכת יומא
- דף סא' | מסכת יומא
- דך ס' | מסכת יומא
- דף נט' | מסכת יומא
- דף נח' | מסכת יומא
- דף נז' | מסכת יומא
- דף נו' | מסכת יומא
- דף נג' | מסכת יומא
- דף נה' | מסכת יומא
- דף נד' | מסכת יומא
- דף נב' | מסכת יומא
- דף נא' | מסכת יומא
- דף נ' | מסכת יומא
- דף מט | מסכת יומא
- דף מח' | מסכת יומא
- דף מז' | מסכת יומא
- דף מו' | מסכת יומא
- דף מה' | מסכת יומא
- דף מד' | מסכת יומא
- דף מג' | מסכת יומא
- דף מב' | מסכת יומא
- דף מא' | מסכת יומא
- דף מ' | מסכת יומא
- דף לט' | מסכת יומא
- דף לח' | מסכת יומא
- דף לז' | מסכת יומא
- דף לו' | מסכת יומא
- דף לה' | מסכת יומא
- דף לד' | מסכת יומא
- דף לג' | מסכת יומא
- דף לב' | מסכת יומא
- דף לא' | מסכת יומא
- דף ל' | מסכת יומא
- דף כט' | מסכת יומא
- דף כח' | מסכת יומא
- דף כז' | מסכת יומא
- דף כו' | מסכת יומא
- דף כה' | מסכת יומא
- דף כד' | מסכת יומא
- דף כג' | מסכת יומא
- דף כב' | מסכת יומא
- דף כא' | מסכת יומא
- דף כ' | מסכת יומא
- דף יט' | מסכת יומא
- דף יח' | מסכת יומא
- דף טז' | מסכת יומא
- דף טז' | מסכת יומא
- דף טו' | מסכת יומא
- דף יד' | מסכת יומא
- דף יג' | מסכת יומא
- דף יב' | מסכת יומא
- דף יא' | מסכת יומא
- דף י' | מסכת יומא
- דף ט' | מסכת יומא
- דף ח' | מסכת יומא
- דף ז' | מסכת יומא
- דף ה' | מסכת יומא
- דף ו' | מסכת יומא
- דף ד' | מסכת יומא
- דף ג' | מסכת יומא
- דף ב' | מסכת יומא
פורטל הדף היומי | הדף בקצרה:
דף יט עמוד א
* בלשכת בית אבטינס לימדו את הכהן הגדול כיצד מתבצעת חפינת הקטורת.
* שתי לשכות היו לו לכהן גדול, אחת לשכת פרהדרין ואחת לשכת בית אבטינס, אחת בצפון ואחת בדרום – והגמרא לא הצליחה להוכיח מי בצפון ומי בדרום.
* כל הטבילות של כהן גדול ביום כיפור היו בקודש על גג בית הפרוה חוץ מהטבילה הראשונה שהיתה בחול על גבי שער המים.
* לדעת רב הונא בריה דרב יהושע: הכהנים הם "שלוחי דרחמנא" ולא "שלוחי דידן" (והגמרא הוכיחה שלא קשה על דעה זו ממשנתנו).
דף יט עמוד ב
* כל החושד בכשרים לוקה בגופו.
* זקני כהונה השביעו את הכהן הגדול שלא ישנה מסדר העבודה, כי חששו שיתקן את הקטורת ויתן אותה על מחתת האש בהיכל ואחר כך יכניסה לקודש הקדשים כדרך שהצדוקים עושים.
* הקורא את שמע – לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתותיו ולא יורה באצבעותיו, ואם עשה כן עליו הכתוב אומר: "ולא אותי קראת יעקב" (ודבר זה אמור בפרק ראשון של קריאת שמע).
* ודברת בם – בם ולא בתפלה / בם יש לך רשות לדבר ולא בדברים אחרים / עשה אותן קבע ואל תעשם עראי.
* השח שיחת חולין – לדעת רבא: עובר בעשה, לדעת רב אחא בר יעקב: עובר בלאו.
* לא היו מעסיקין את הכהן הגדול בליל יום הכיפורים (כדי שלא ישן) לא בנבל ולא בכנור אלא בפה.
* מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה, ואף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין.
