- דף פח' | סיום מסכת יומא
- דף פז' | מסכת יומא
- דף פו' | מסכת יומא
- דף פה' | מסכת יומא
- דף פד' | מסכת יומא
- דף פג' | מסכת יומא
- דף פב' | מסכת יומא
- דף פא' | מסכת יומא
- דף פ' | מסכת יומא
- דף עט' | מסכת יומא
- דף עה' | מסכת יומא
- דף עד' | מסכת יומא
- דף עג' | מסכת יומא
- דף עב' | מסכת יומא
- דף עא' | מסכת יומא
- דף ע' | מסכת יומא
- דף סט' | מסכת יומא
- דף סח' | מסכת יומא
- דף סז' | מסכת יומא
- דף סו' | מסכת יומא
- דף סה' | מסכת יומא
- דף סד' | מסכת יומא
- דף סג' | מסכת יומא
- דף סב' | מסכת יומא
- דף סא' | מסכת יומא
- דך ס' | מסכת יומא
- דף נט' | מסכת יומא
- דף נח' | מסכת יומא
- דף נז' | מסכת יומא
- דף נו' | מסכת יומא
- דף נג' | מסכת יומא
- דף נה' | מסכת יומא
- דף נד' | מסכת יומא
- דף נב' | מסכת יומא
- דף נא' | מסכת יומא
- דף נ' | מסכת יומא
- דף מט | מסכת יומא
- דף מח' | מסכת יומא
- דף מז' | מסכת יומא
- דף מו' | מסכת יומא
- דף מה' | מסכת יומא
- דף מד' | מסכת יומא
- דף מג' | מסכת יומא
- דף מב' | מסכת יומא
- דף מא' | מסכת יומא
- דף מ' | מסכת יומא
- דף לט' | מסכת יומא
- דף לח' | מסכת יומא
- דף לז' | מסכת יומא
- דף לו' | מסכת יומא
- דף לה' | מסכת יומא
- דף לד' | מסכת יומא
- דף לג' | מסכת יומא
- דף לב' | מסכת יומא
- דף לא' | מסכת יומא
- דף ל' | מסכת יומא
- דף כט' | מסכת יומא
- דף כח' | מסכת יומא
- דף כז' | מסכת יומא
- דף כו' | מסכת יומא
- דף כה' | מסכת יומא
- דף כד' | מסכת יומא
- דף כג' | מסכת יומא
- דף כב' | מסכת יומא
- דף כא' | מסכת יומא
- דף כ' | מסכת יומא
- דף יט' | מסכת יומא
- דף יח' | מסכת יומא
- דף טז' | מסכת יומא
- דף טז' | מסכת יומא
- דף טו' | מסכת יומא
- דף יד' | מסכת יומא
- דף יג' | מסכת יומא
- דף יב' | מסכת יומא
- דף יא' | מסכת יומא
- דף י' | מסכת יומא
- דף ט' | מסכת יומא
- דף ח' | מסכת יומא
- דף ז' | מסכת יומא
- דף ה' | מסכת יומא
- דף ו' | מסכת יומא
- דף ד' | מסכת יומא
- דף ג' | מסכת יומא
- דף ב' | מסכת יומא
דף יב עמוד א
* ישנה מחלוקת תנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא.
* לדעת הסוברת שירושלים נתחלקה לשבטים: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום.
* לדעה הסוברת שירושלים לא נתחלקה לשבטים: אין משכירים בתים בירושלים לפי שאינה שלהם.
* למסקנת הגמרא: בית כנסת שבכפרים לא נטמא בנגעים.
* אם אירע פסול בכהן הגדול ביום הכיפורים ומינו אחר תחתיו – הגמרא מבררת כיצד מחנכים כהן זה לתפקיד הכהן הגדול.
דף יב עמוד ב
* כל הכלים שעשה משה – משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך – עבודתן מחנכתן.
* אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים – דברי הכל של בוץ, בשאר ימות השנה – דברי הכל של כלאים, אבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביום הכפורים – לדעת רבי: של כלאים, לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון: של בוץ.
* "ומכנסי בד ילבש על בשרו" – בברייתא מובאות שלוש דעות מה נלמד מהמילה "ילבש".
* אירע בו בכהן הגדול פסול ביום הכיפורים ומינו אחר תחתיו ואחר כך עבר פסולו של הכהן הראשון – לדעת רבי מאיר: ראשון חוזר לעבודתו, שני כל מצות כהונה גדולה עליו, לדעת רבי יוסי: ראשון חוזר לעבודתו, שני אינו ראוי לא לכהן גדול (משום איבה) ולא לכהן הדיוט (משום מעלין בקודש ולא מורידין).